באילו מקרים סביר שתתנהל חקירת רשלנות רפואית?

מטופלים רבים כיום מודעים היטב לזכויותיהם עקב החשיפה הנרחבת של הציבור למידע, שינוי הגישה הישנה אצל רופאים לפיה הם בעלי המקצוע ועדיף שהמטופל ידע כמה שפחות, וכן חקיקה כגון "חוק זכויות החולה" המחייבת מסירת פרטים למטופל כך שיוכל להגיע להחלטה מושכלת באשר לאפשרויות הטיפול המוצעות לו.

לפיכך כיום כאשר חולה ניזוק כתוצאה של טיפול רפואי רשלני הוא לרוב יתבע פיצוי מן המטפל עצמו, המוסד הרפואי במסגרתו ניתן הטיפול ו/או חברת הביטוח המבטחת את המטפל או המוסד הנ"ל.

טיפול רפואי יחשב רשלני כאשר הטיפול עצמו או אבחנה שניתנה או החלטה להימנע מטיפול (מחדל) לא עומדות בסטנדרטים שהיינו מצפים להם מבעל מקצוע ברמה סבירה.

נטל ההוכחה ואשם תורם בתביעות רשלנות רפואית

מטופל התובע פיצוי בגין נזק שנגרם לו לטענתו כתוצאה מרשלנות רפואית יידרש לא רק לעמוד בנטל הוכחת מידת הנזק שנגרם לו אלה גם כי אכן הייתה זו רשלנות רפואית, במובנה המוגדר לעיל, שגרמה לנזק.

המטופל רשאי לצפות כי לשם הוכחת טענותיו יוכל להיעזר בתיעוד רפואי שהמוסד הרפואי / המטפל העצמאי נדרשים לרשום ולשמור על פי חוק. במידה ורישום כזה אינו בנמצא יועבר נטל הוכחת העובדות לכתפי הנתבעים.

גם בתביעות נזיקיות בגין רשלנות רפואית יתכן אשם תורם של התובע. אם מטופל נמנע למשל מלבצע בדיקות או לא נשמע בדקדקנות מספקת להוראות הרופא וכו'.

ראוי לציין עם כך כי בתי המשפט נוטים לצמצם את האפשרות של הנתבעים לטעון לרשלנות תורמת, למשל נקבע בבית המשפט כי שירותי הבריאות השונים הם האחראים להעברת מידע הנוגע לטיפול (כגון תוצאות בדיקות) ביין הגורמים המטפלים ואינם יוצאים חובתם בכך שמוסרים את המידע לידי המטופל שיהיה הוא אחראי למסרו הלאה.

למידע נוסף בנושא בקרו באתר הגדול בישראל שעוסק בתחום: רשלנות רפואית

התגוננות הנתבעים ברשלנות רפואית

לעיתים סבורים הנתבעים ברשלנות רפואית כי התובע אינו מתאר את המצב לאשורו, למשל כי הינו מגזים באשר למידת הנזק שנגרם לו. במקרים כאלה רבים הנתבעים הפונים לעזרת משרד חקירות לשם ביצוע חקירת רשלנות רפואית.

במסגרת חקירה שכזו אוסף משרד החקירות ראיות באשר למצבו הבריאותי האמיתי, בתחום הרלוונטי לתביעה.

עוד יתכן כי משרד החקירות יתבקש לבחון האם הייתה רשלנות תורמת מצד התובע. למשל האם מסר פרטים מלאים ונכונים באשר לבריאותו וההיסטוריה הרפואית שלו בשאלונים שנדרש למלא בטרם קיבל טיפול, האם הקפיד להתנהג תמיד בהתאם להנחיות הרופא המטפל או שמא גרם נזק לעצמו בכך שלא יחס חשיבות מספקת להקפדה כזו.

אם ניתן להראות כי לניזוק רשלנות תורמת יפחית בית המשפט את החלק היחסי של אחריות הניזוק למצבו מסך הפיצוי שהיה מקבל בגין הנזק שנגרם לו.

חקירת רשלנות רפואית

אם מיוצג אדם התובע בגין רשלנות רפואית על ידי עורך דין המצוי בתחום הלה ודאי ייעץ לו להישמר מחקירה צפויה באשר למצבו הבריאותי הנוכחי, רשלנות תורמת שלו, האם אכן ניזוק מן הטיפול שקיבל (ולא מגורם אחר) וכו'.

התובע יוזהר מלמסור כל מידע לגורם זר ולהתנהג בחשדנות אל מי שמנסה לרכוש את אמונו ולדובב אותו בנושאי בריאותו, התביעה שהגיש וכו'.

למרות זאת משרדי חקירות מצליחים לא פעם להשיג מידע בעקיפין ואף מהתובע עצמו.

לעיתים סבור התובע כי מכיוון שהינו דובר אמת איין לו מה לחשוש מחשיפת מצבו, המתנהג כך אינו עושה בחוכמה שכן ה"אמת" המשפטית היא זו שתתברר בבית המשפט או בהסדר מחוץ לכותלי בית המשפט ויכולה להיות שונה בתכלית מן המציאות אותה חווה התובע. 

לקבלת מידע נוסף על חקירות רשלנות רפואית: צרו קשר עימנו!